החלטה בתיק עמ"ת 34231-02-12

בפניי ערר על החלטת בית המשפט קמא (כב' השופטת אוסילה אבו-אסעד) מיום 9.2.12.

במסגרת החלטה זו הורתה כב' השופטת קמא על שחרורו של העורר בתנאים.

על פי תנאי השחרור על העורר לשהות בתנאי מעצר בית מלא בביתו ברח' הרצל 26 בעפולה ותחת פיקוחה הצמוד של רעייתו הגב' דיאנה יאנקובסקי.

ב"כ העורר טען בתמצית, כי יש פגם בראיות לכאורה וכי בכל מקרה והגם שקיימת עילת מעצר של מסוכנות הרי שניתן לאיין אותה באמצעים שפגיעתם בחירותו של העורר פחותה. עוד טוען ב"כ העורר, כי מדובר באדם ללא עבר פלילי, העובד במקום עבודה מסודר ללא כל טענות מצד המעביד וכי המשך שהותו במעצר בית מלא תוך שלילת האפשרות שלו להוסיף ולהתפרנס, תפגע פגיעה אנושה בו ובבני משפחתו.

במהלך הדיון הקודם בפניי שמעתי את מר נועם שפורר העובד כסדרן בחברת ההובלה שבה עובד העורר.

מר שפורר הנ"ל העיד בפניי, כי מעולם לא שמע על בעיה כלשהי בהתנהגותו של העורר, כי מדובר בעורר המסור לעבודתו ומבצעה נאמנה. עוד הוסיף מר שפורר, כי היה ויאסר על העורר לשוב לעבודתו, תאלץ חב' ההובלה לפטר אותו מעבודתו.

בסופו של הדיון הקודם הוריתי על הפנייתו בשנית של העורר לקבלת תסקיר נוסף מאת שרות המבחן.

בתסקיר אשר הוגש בפניי, קיימה עורכת התסקיר שיחות עם הגב' דיאנה, אשתו של העורר, עם מר רפי אריאב מנהל בחברת ההובלות.

כעולה ממסקנות התסקיר, הרי שעורכת התסקיר התרשמה כי קיים סיכוי נמוך להישנות דומה בעתיד. עוד קבעה עורכת התסקיר, כי ניתן לסמוך על מר אריאב הנ"ל אשר מסוגל להוות דמות סמכותית ומציבת גבולות עבור העורר. עורכת התסקיר ערה לכך, כי מר אריאב הנ"ל לא יוכל לפקח על העורר באופן צמוד במהלך כל שעות עבודתו של העורר ואולם, במשאית בה נוהג העורר מותקן איתורן, כך שמר אריאב הנ"ל יכול לדעת בכל רגע נתון היכן נמצא העורר.

סופו של דבר ממליצה עורכת התסקיר, לאפשר לעורר לצאת לעבודתו בימים א' עד ה' החל מהשעה 04:30 ועד 19:30 וביום ו' עד השעה 15:00.

עוד ממליצה עורכת התסקיר כי בשעות שלאחר העבודה ישהה העורר בתנאי מעצר בית ללא פיקוח אשתו וכן ממליצה היא לבטל את תנאי האיזוק האלקטרוני.

עוד ממליצה עורכת התסקיר להעמיד את העורר בפיקוח מעצר למשך 6 חודשים על מנת לעקוב בקרוב אחר התנהגותו במסגרת העבודה וכן לבחון את האפשרות לשילובו בתוכנית יעודית להעלת המודעות למצבי סיכון פוטנציאליים בעקבות שתיית אלכוהול.

לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, לאמור בתסקיר המעצר וכן בדבריו של מר שפורר הנ"ל כפי שהעיד בפניי בעל-פה ומדבריו של מר אריאב כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר שרות המבחן, סבורני כי בנסיבותיו המיוחדות של מקרה זה ניתן להקל בתנאי מעצר הבית אשר נקבעו בהחלטת בית המשפט קמא.

איני קובע דבר וחצי דבר לעניין עוצמתן של הראיות וסבורני כי לעניין זה צדקה כב' השופטת קמא.

עוד צדקה כב' השופטת קמא כי קיימת עילת מעצר עקב המסוכנות אשר נבעה ממעשיו של העורר.

עם זאת, במכלול הכולל סבורני, כי מניעתו של העורר מלשוב לעבודתו הסדירה בחברת ההובלות בה הוא עובד עלולה לגרום למכה אנושה בפרנסתו של העורר ומשפחתו. פגיעה זו אינה מידתית בנסיבות העניין.

שוכנעתי גם אני כי מדובר במעידה חד פעמית וכי העורר הינו אדם כדרך כלל אינו מסוכן לציבור וכי די "בעונש"  אשר נענש עד עתה וכדברי עורכת התסקיר כדי לאיין חשש למסוכנות עתידית.

חיזוק לדעתי זו קיבלתי כאמור ממנהלי החברה אשר זה הדיון השני שבו הם מתייצבים באולם בית המשפט ובכך מביעים הם אמון מלא בעורר.

סוף דבר אפוא אני מקבל את הערר באופן חלקי כך שאני מורה כדלקמן: